פרשת ויקהל- לימודי חודש חמישי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּֽחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃בֶּֽחָרִ֥ישׁוּבַקָּצִ֖ירהחריש והקציר הם גם משל לפעולות עבודה ופרנסה, החריש הוא הזריעה והקציר הוא פרנסה.הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.בכל סוג עבודה ולא רק בעבודת האדמה מתקיימים החריש והקציר וזאת כמשל.ומשכך הציווי הוא שלא עובדים ולא מתפרנסים בשבת.יש הרבה פעולות שאדם עושה בשבת וזה בסדר,אסור לאדם לעשות פעולת עבודה לפרנסה.אסור לו לחרוש ולקצור.מה שאין בו קציר/פרנסה לא נחשב לחריש/לעבודה.כל פעולה שאין ממנה קציר לא יכולה להחשב חריש/עבודה.וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃שביתה מפרנסה.על כל פעולה שעשית בשבת- אסור לקבל כסף בעבורה. |